"המשמעות האמיתית של שיתוף פעולה היא ביצוע משותף של פעולות שמחברות אותנו לשפע משמעותי חדש במקומות בהם הוא לא היה גלוי קודם ואותו לא היה ניתן לחשוף כאשר כל צד פעל לבדו".
שיתוף הפעולה איננו נחוץ לצורך שיפור אופן החלוקה של היצע קיים וידוע היום, כך שהשותפים יקבלו יחד יותר ממנו וכתוצאה מכך האחרים יקבלו ממנו פחות . . .
ההגדרה המקובלת של שיתוף פעולה הוא: "פעולה ביחד למען מטרה משותפת".
כאשר מדברים על צינורות שיווק, כדוגמא, מקובל לדבר על תיאום ביניהם. כאשר שיתוף פעולה מאפשר תכנון ויישום מבנה אופטימלי של ערוצי השיווק בניגוד למצב בו קיים סכסוך, או פשוט חוסר תיאום ביניהם. בעולם האינטרנט, שיתוף פעולה בתחום הפירסום נעשה על-ידי החלפת קישורים בין אתרים, החלפה של כרזונים (בָּנרים) וכיוצ"ב בשיטת פרסם אותי ואפרסם אותך, בכך מקטינים לכל פירמה את המחיר שמשלמים בעבור חשיפה.
אנו רואים בדוגמאות נפוצות אלה כי כל צד רואה בשיתוף הפעולה את הדרך למימוש האינטרס הפרטי שלו ושל החברה שהוא מייצג, איתו הוא מגיע מראש לשיתוף הפעולה והוא מגדיר את שיתוף הפעולה כ- "מוצלח" אם באמת הצליח במשימה זו.
התייחסות כזו לשיתוף פעולה משולה לנסיעה עם מטוס סילון בחניה של שדה התעופה, ובלי לקרב אותו למסלול ההמראה כלשהו.
מעטים מאד יהיו המקרים בהם נמצא בשיתוף הפעולה את ההבנה כי היחד עשוי להביא חשיבה חדשה, חשיבה גבוהה יותר של "משהו שלם יותר", אשר לא ניתן היה לראות אותה ולתכנן אותה מראש, ולכן פשוט צריך לתת לה להתהוות.
בנוסף, למדנו מנסיון רב שנים שכדי להצליח באמת במימוש שיתוף פעולה, חשוב יהיה לנו מאד דווקא להתמקד תוך כדי התהוות זו בהבנה ובמימוש של האינטרס של הצד האחר תחילה.
כאשר נוהגים כך כנקודת פתיחה, אנו יכולים לייצר לנו תודעת "שלם" שתביא הישגים שאין ביכלתנו לדמיין אותם מראש.
לנו יש נטייה השרדותית פנימית הזוכרת בקביעות את האינטרס של עצמנו, ולכן עלינו תמיד להזכיר לעצמנו לחשוב על הצד השני. האמת היא שאם אנו נתמקד בשותף שלנו, נפתח עצמנו אליו, נקשיב לו בסבלנות מתוך רצון כן להבין וללמוד את צרכיו, אנו נוכל לעזור לו לממש את האינטרסים שלו טוב ממה שהוא ידע לממשם לבד.
אנו השיקוף שלו. מהזווית שלנו אנו תמיד נראה דברים שהוא לא רואה ואף נוכל לעזור לו בהם. הוא, לעומתנו, יכול לעשות את אותו הדבר גם עבורנו וטוב יותר מאיתנו.
כל שיתוף פעולה טוב מתחיל ביצירת קשר נכון, תהליך נכון בין חבריו, ותהליך נכון יביא תמיד תוצאות טובות מהמצופה.
שיתוף פעולה הוא נושא מרכזי בחווית החיים שלנו כבני אנוש. מצד אחד, העולם בו אנו חיים נראה כעולם דואלי, בו מורגשת המופרדות בין הפרטים, והאגו שלנו כבני האדם גורם לנו להתרכז במימוש הסיפוקים של עצמנו, לפני שנתפנה לחשוב על סביבתנו. ומצד שני, קיימת ההבנה שחווית הפרוד הזו היא אשליה הנראית לנו ככה לא במקרה, אלא מתוך רצון סמוי שלנו לאפשר לעצמנו להתפתח ולהתגבר על הפיתוי הזה, לזכור מאין באנו ולאפשר לנו להגיע להבנה שאנו חלק מ- "שלם" הגדול ומשמעותי יותר מאיתנו, ואנו נקראים לשים את השלם הזה, את ה- "אחד" בעדיפות הגבוהה אפילו יותר מזו שאנו נותנים לעצמנו.
המדען יספר לנו כי הקוסמולוגיה המודרנית יודעת שלפני כ-13.8 מיליארד שנים, כל היקום שלנו, על מאה מיליארד הגלקסיות שבו, שכל אחת מהן מכילה בעצמה כמאה מיליארד כוכבים, היה מרוכז בנקודה בודדת אחת. אירוע הראשית הזה מכונה "המפץ הגדול" של אותו "אחד" שהתפוצץ.
ובאמת, לא משנה לכמה חלקים התנפץ אותו "אחד", ומתי זה היה, אנו מבינים שלכל חלק שנשאר מההתנפצות הזו נושא עמו את התכונות המקוריות של השלם שהוא עדיין, בצורה כזו או אחרת, שייך אליו (עקרון ההלוגרמה).
הבחירה להתמקד בשיתופי פעולה נוצרה עוד בתהליך היצירה של וועידת העסקים הראשונה Software 06 (ראו תת פרק "אירועים" בעמוד "אודות"). תוך כדי התהליך מימוש החזון הוועידה לאיוש ההרצאות במנכ"לים בלבד, הועלה החשש שיהיו כאלה שיבטלו הגעתם ברגע האחרון בעקבות צורך לנסיעות דחופות לחו"ל לסגירה עסקאות. כדי להתמודד עם זה החלטנו לקים עם המנכ"לים ראיונות מוסרטים אשר יוכלו לשמש אותנו למקרה שאותו מנכ"ל לא יגיע להרצאתו וגם לתנו לו תחושה שמדובר באירוע שלא כדאי לו להתאמץ לא להחמיץ. ניתן לראות חלק מהסרטים באתר הוועידה בדף אירוע Software 06 באתר זה וגם בלינק המקורי הבא של אתר האירוע שנשמר מהאירוע על שרת אלדין יוזמת האירוע הראשון (שרת Safenet היום), ובפועל לא קרה מקרה אחד שאיזשהו מנכ"ל נמנע מלהגיע להרצאתו.
אשר הצוות המשותף של אלדין, אנשים ומחשבים ו- Software-Together פנה ל- 35 מנכ"לים במשק וראיין אותם ושאל: "מה הדבר הכי חשוב לתעשית התוכנה הישראלית לעשות, כדי להשיג צמיחה?" ענו כולם, ללא יוצר מהכלל, כי הכי חשוב לבצע "שיתוף פעולה".
כאשר נשאלו אותם המנכ"לים: "איך הם מציעים לקדם שיתוף פעולה בתעשיה?", התקבלו על כך 35 דעות שונות.
ההתרשמות מהדברים הייתה כי בפועל המציאות חזקה יותר מהתאוריה, ומרבית המנכ"לים מתקשים במימוש של אותו רצון שהם עצמם דיברו עליו.
הנה דוגמא קטנה שמדגימה את החוויה:
בוועידת העסקים Software 07 אורגן מושב מיוחד בשם "Open Collaborative Innovation". הוזמנו להרצות בו 8 מנכ"לים שאותרו במאמץ רב כאלו שמיישמים בפועל שיטוף פעולה בצורה היצירתית והטובה יותר בתעשית ההיטק הישראלית. הזמן חולק בין המרצים וכל אחד מהם קיבל 8 דקות נטו להרצאתו.
בפועל קרה שהמרצים הראשונים חרגו מהזמן, ובאמצע המושב ביקשו המנחים מהמרצים הנותרים להסתפק במחצית מהזמן כדי שיתאפשר גם למרצים האחרונים לעלות על הבמה, אך אלו לא שיתפו פעולה עם בקשה, לא התחברו לצורך לא לפגוע במרצים הנותרים, לא שינו במאום את הרצאתם ומשכו את הזמן עד שהיה נדרש להורידם בכוח מהבמה. עובדה זו הייתה נכונה לכולם, מלבד מרצה אחד שעלה לבמה, הצהיר שבזמן שעומד לרשותו לא יוכל להשתמש בשקפי ההרצאה שהכין, דיבר מהלב, ללא שקפים, 4 דקות בלבד, וזכה למחצית דקה ארוכה של מחיאות כפיים ולהערכה רבה מכולם. זה היה גדעון מנטל, מנכ"ל Commtouch באותה תקופה, אשר הראה לכולם דרך התנהגותו, כי הוא אדם שפיו ומעשיו שווים וראוי לשתף עמו פעולה.
אנשים לא יודעים לשאול, מתביישים לבקש, ובמיוחד אוהבים להניח הנחות, להציע הצעות ולתת עצות. אלו גורמים להחמצת הזדמנויות מעולות לשיתופי פעולה.
בשנים בהן אנו למדים על הלכות העולם, למדנו כי לאנשים ישנה ערגה פנימית, כמו געגוע לממש נושאים הקשורים בשיתוף פעולה. אך יחד עם זה הם מכילים בתוכם וגם אימצו לעצמם הרגלים אשר פועלים, בלי להתכוון לכך, כמחבלים בכל שיתוף פעולה, קבוצתי, עסקי, וגם בכל נסיון אישי שלהם להתחברות (כולל נישואין).
שאלת שאלות נכונות יוצרת את הצעד הראשון אל ההבנה של הפערים בכל נושא ומצביעה לנו במקרים רבים באופן טבעי על הדרך לפתירתם. מסתבר שבמרבית המקרים האנשים לא יודעים לשאול שאלות ומהצד השני הם כן נוטים להניח הנחות וליצור לעצמם תמונה של מציאות שלא קיימת, אשר מרחיקה אותם מהאמת וגם מהשותפים הפוטנציאליים שמסביבם.
הגרוע יותר הוא שאנשים גם לא יודעים לבקש בקשות. במקרים רבים יש להם מעין פאסדה של "לא צריך כלום", אותו מכתיב האגו הפגיע אשר מוצא תמיד דרך להסתיר את חולשותיו. הבקשות הללו הן דווקא הזדמנות נפלאה לייצר חיבורים מידיים עם הסביבה שמעוניינת לבטא את ערכה ובכך תקבל הזדמנות לסייע ולחשוף את יכולתה. הפגיעות היא תכונה מפתיעה שמייצרת חיבורים מיידיים, וחשוב לכל אחד מאיתנו לא לפספס את ההזדמנות ולסייע לאחר ברגע ובנושא שהוא מבקש, ולא בזמן ובנושא שדמיינו שיהיה נכון לנו לעזור.
"מימוש בקשות היא הדרך הטובה ביותר להתחברות בשיתוף פעולה, אך אני יודע מנסיוני כמה היה לי קשה להגיע למצב בו אני מממש את בקשותיו של משהו אחר, וכמה היה לי קל, לעומת זאת, להציע לו הצעות ולעוץ לו עצות משלי, או לעזור לו במקומות שהוא לא ביקש ולא רצה אותם". עמוס מגור
כדי לשתף פעולה באמת, במעשים ולא במילים, נדרש מהמנהלים המעורבים כי יסגלו לעצמם שיטת חשיבה אחרת.
זוהי שיטת חשיבה שדורשת מהאדם לשנות מספר התנהגויות, דפוסים שמושרשים בו, ולהחליף אותם בהרגלים אחרים, שרצויים ונכונים לו ומתאימים יותר למה שנדרש ממנו בעת הנוכחית.
להלן נמנה מספר יסודות שימחישו מה באמת תומך ומאפשר קיום של שיתופי פעולה מוצלחים
השיתוף הוא 'השקעה' ולא עוד ערוץ ל- 'מכירה'
מכשלה שכיחה היא להתבונן על השותף וכמה הוא "מרוויח" משיתוף הפעולה ולהשוות לעצמנו. זו טעות לנסות לעשות כאן השוואות, כי מובטח לנו שכל שותף יקבל ערך אחר מהשיתוף, וגם ערך שונה בכל נקודה על ציר הזמן. בוודאי שאנו נתקשה למצוא את העיתוי הנכון להשוואות כאלה, כי ישנן תוצאות שלוקחות יותר זמן מאחרות וישנן כאלה שמביאות פירות קטנים מהר ואחרות שמביאות פירות ענקיים לאט. בטווח הארוך לא מוכר מצב בו שיתוף פעולה נכון לא הייטיב עם שני הצדדים בצורה דומה.
מכשלה מרכזית בניהול שיתופי פעולה היא ההתבוננות בהם כמשהו שצריך להביא לתוצאות כבר בטווח הקצר.
רבים מהמנהלים רואים כל שיתוף פעולה כערוץ פוטנציאלי נוסף למכירה של עסקאות.
זה מתייג אותם כמשימות הנמדדות בטווח הקצר.
האמת היא שאין לתוצאות שיתופי פעולה טווח זמן מוגדר, הן יכולות לבוא מהר מאד והן גם יכולות להגיע באיטיות, אבל שעושים אותן נכון הן תמיד יודעות ליצור משהו גדול.
עוזר מאד להצלחה, אם ניכנס לכל תהליך שיתוף פעולה ללא ציפיות לתוצאות כלשהן בטווח זמן מסויים, ובוודאי לא לתכנן כבר בהתחלה תוצאות בטווח הזמן הקצר. מה שחשובהוא התהליך שנוצר בין השותפים הפוטנציאליים, ואם הוא נעשה נכון ומושקעת בו תשומת הלב המספיקה, השגשוג חייב להגיע.
״אני מייעץ להרבה מנכ"לים, כולל גם לאלה שעומדים בראש החברות המובילות בעולם, ותמיד מדגיש להם לא להתרכז בהצטיינות בתוצאות של התהליכים שהם עושים, אלא בהצטיינות בהתמסרות לדרך בה נעשים התהליכים הללו. מובטח להם שאם חברותיהם תנהגנה כך התוצאות תגענה בעוצמה ובזמן המדוייק עבורן״. דיפאק צ׳ופרה
ניתוח ההחזר על השקעה חומרית משיתוף פעולה
בניית המוכנות להיווצרות הזדמנויות
זה נכון. קיימת האפשרות לקבל ערך מיידי כבר 'בתקופת החיזור' בעת מפגשים הראשוניים, ויתכן שערך כזה יהיה לתועלת לכל אחד מהארגונים המשתתפים והתועלת עשויה גם להיות משמעותית. זו בהחלט אפשרות סבירה ושכיחה.
מצד שני חשוב לזכור שהיא איננה קורית תמיד. מסתבר שככול שנצפה יותר לתועלת מיידית כזו, כך היא תתרחק מאיתנו.
המצב שכן ,'מובטח' לנו , הוא המצב שלאחר תקופה ראשונית, לאחר 'תקופת החיזור' בין הצדדים. תקופה זו חייבת להיות ,תקופה של השקעה, תקופה שבה יש הוצאות ואין, וגם לא מובטח שתהיה, הכנסה כלשהי , בטווח הקצר, בגין השקעות אלו.
זו התקופה הפוריה ביותר של שיתוף הפעולה, כאן צולחים את 'אגם הקשיים', כאן בונים את ההכרות וכאן עולים הרעיונות הטובים והאיכותיים ביותר של מה באמת הוא אותו דבר גדול שניתן לעשות ביחד ולהביר בו לעולם ערך חדש שלא היה.
והפרות של השקעה זו מתחילים להתקבל החל מאותה ננקודה סמלית ומשמחת של 'תחילת ההחזר', ומשם מגיעים בהדרגה לאותה נקודה שההשקעה מוחזרת – 'נקודת האיזון' אשר ממנה התחילים הפירו להגיע בקצב גדל והולך, לא רק בבכנסות הכספיות, אלא גם בקידום השותפים עצמם ויכולת ההשגיות והעמידה שלהם בפני קשיים נוספים שגם אותם כבר ידעו להפוך 'ללימונדה'.
מדידת CCMM
מודל שפותח במעגל תנופה ויודע למדוד בשלות ארגון לשיתופי פעולה
מקדמי שיתוף
ניתוח הדברים שמקדמים אותנו, לעומת מה שמרחיק אותנו מכל שיתוף פעולה.
בחירת שותפים
איך לאתר ולבחור שותפים מתאימים, ברמה הארגונית וגם ברמה האישית.
דוגמאות מהטבע
השראה מהטבע להתנהגות החי והצומה לקידום שיתוף פעולה.
