הטבע כולו משתף פעולה. זה קורה בכל מקום ואף במקומות בהם נראה שיש בטבע סוגים שונים של תחרות ואויבים ברורים, כמו הנמר והצבי, גם ביניהם קיים שיתוף פעולה שפועל באופן אינטואיטיבי כדי לשמר את הטבע עצמו.
בפרק עשיר זה אנו נחלוק עמכם סוגים שונים של שיתופי פעולה:
- שיתופי פעולה בעולם הציפורים
- שיתוף פעולה בעולם הדגים
- שיתוף פעולה בעולם החרקים
- שיתוף פעולה ביונקים
- שיתוף פעולה בין אויבים
- שיתוף פעולה בין עצים
- שיתוף פעולה בין חיידקים
כל אלה הם רק דוגמאות לאינסוף סוגים של שיתופי פעולה שאותם ניתן למצוא בטבע והם יכולים לתת לנו השראה, כי ראוי לנו, כבני האדם, לשתף פעולה הרבה יותר ממה שאנו משתפים פעולה כעת.
להקות של ציפורים נודדות גדולות
להקות ענק של ציפורים גדולות, עגורים, חסידות, שקנאים או אווזים הם הדוגמא הטובה והמפורסמת ביותר לשיתוף פעולה בין בעלי חיים שבו כולם מרווחים ערך חדש אשר כבודדים לא ניתן היה להשיגו.
עובדות
- מטרה – הגנה, מזון והישרדות אקלימית.
- מתחברות ללהקה בצורת הסימן >.
- תוצאה – הגדלת מרחק ב- 71%.
- ללא להקה – מוות.
- 8,000 ק"מ לכל כיוון.
- 500 ק"מ ביום.
- כ- 4 ביליון ציפורים מאפריקה.
- לראש הלהקה המאמץ הגדול ביותר.
- הוא מוחלף, מיוזמתו, רק לאחר שהתעייף.
- הכיוון נקבע תמיד על ידי כל הלהקה.
- אין מצב בו ציפור בודדה תשפיעה לבדה על הכיוון יותר מחברתה.
- כשיש איום (ציידים) המבנה נשמר.
- ה- "יחד" תמיד חזק מה- "לבד".
- התודעה הקולקטיבית של הציפור הבודדת מביאה אותה באופן אינטואיטיבי להגן על הלהקה תחילה, אף לפני שתטפל בעצמה.
מפת מסע הציפורים בארצנו
סופראורגניזם מדהים שהוא בעצם להקת אווזים גדולה
להקות ענק של עשרות אלפי תוכים זעירים
התוכים הזעירים הם ציפורים החיות בלהקות. אין הן נודדות בין יבשות, ולכן לא נזקקות לפתרון קיום אקלימי, ובכל זאת הלהקה מספקת הגנה על הציפור הבודדת מטורפים רבים המזדמנים בדרך, וכן מסייעת למציאת מזון וניווט למקומות הנכונים.
להקת עצומה של תוקים קטנים היא דוגמא מצויינת לחכמת ההמונים, כאשר היא מתפקדת כסופר אורגניזם אחד גדול המקבל החלטות קבוצתיות על פי החוכמה של הקבוצה יחד. אפשר לראות את זה יפה בתנועות של ענן הלהקה השלמה אשר איננו מכוון על ידי אף ציפור או קבוצת ציפורים מובילה, אלא על ידי החכמה הקולקטיבית של הלהקה כולה. המראה הזה של ההחלטות הקבוצתיות נראה בולט במיוחד כאשר נחשפת הלהקה לציפורים טורפות או ציידים אחרים, או כשישנם איומי טבע כלשהם..
סרטון זה של ה- BBC מראה את הלהקה בתעופתה האחידה והעוצמתית
בסרטון השני ניתן לראות איך התוכים מבצעים תהליך של שתיה משותפת, תופעה המרגישה כשדה תעופה משוכלל, ואף מתגוננים מול עוף טורף אשר הלהקה הענקית מבלבלת אותו ואיננה מאפשרת לו להתמקד במרדף אחר תוכי בודד, ובסוף הוא אפילו מוותר. אמנם זה לא תמיד הסיום של המרדפים האלה ולא מעט פעמים הטורפים מצליחים למצוא לעצמם טרף בלהקה, אך הוא מראה את כוחה של הלהקה מול הבודד שבמקרה כזה היה ניצוד ללא כל קושי.
להקות דגי גולדן שיינר
דגי הגולדן שיינר הנם דוגמא מעולה לשיתוף פעולה מקסים במים, בדומה לתוכים הקטנים באוויר.
מדובר בדג קטן וחלש שאין לא כל סיכוי להישרד במי האוקיינוס לבדו. הוא חשוף לאיום קבוע מצד דגים טורפים, מכל המינים והגדלים, וגם מצד ציפורים הצוללות מחוץ למים במטרה לדוג אותם ולאכלם.
בהם נעשו מחקרים והוכח שאין לדג זה כל יכולת ניווט עצמית במי האוקיינוס, והלהקה אליה הוא שייך, הכוללת אלפי דגים, ולעיתים אף עשרות אלפים, גם היא מנווטת את עצמה כסופר אורגניזם הפועל כיישות אינטגרטיבית אחת המסוגלת לקבל החלטות משותפות וכל הדגים נשמעים להן בצורה פלאית.
להקות ענק של זרזירים ודגי גולדן שיינר קטנים
לסרטון יפה זה מתלווה הסבר יפה של ד"ר חגי פולקמן על התופעות. ב- 30 השניות הראשונות של סרט זה רואים להקת ענק של עשרות אלפי זרזירים קטנים נעה כסופר אורגניזם. זהו סרטון שצולם בארץ, בנגב, בשנת 2013 (קרדיט לאבו חסן זאיד, 2013),.
2 הדקות לאחר מכן מוקדשות ללהקת גדי הגולדן שיינר, אשר נשארים כלהקה גם לאחר שמתקיפות אותם להקות של דולפינים ולהקות של אווזים. מרתק לראות איך הדגים ממשיכים ושומרים על המבנה שלהם, גם בעת שהם מנסים להתחמק מהתורפים שמכים בהם בעת ובעונה אחת מכל הכיוונים.
בסרטון זה ניתן לראות את המפגש של 3 סוגי להקות החיות כל אחת בשיתוף פעולה מדהים בתוכה, להקות דגי הגולדן שיינר, להקות האווזים הענקיות אשר עוצרות לאכול בדרכן האפריקה לאירופה ובחזרה, ולהקות דולפינים קטנות יותר. הדולפין הוא יצור ימי חברתי ביותר החי ביומיום שיתוף פעולה של להקה, אשר גם היא מחפשת מזון באופן קבוע.
עקרון ההכבדה ושיתוף בין הצבי לנמר – שיתוף פעולה בין אויבים
עֶקְרון ההכבדה הוא עִיקָרון שניסח הזואולוג הישראלי אמוץ זהבי, שפרסם את הרעיון לראשונה במאמר בשנת 1975, כדי להסביר אופני תקשורת בעולם החי. הכבדה במרחב, בזמן, ויתור על משאבים או הכבדה פיסית – כולם הם סוגים של עקרון ההכבדה.
לפי העיקרון, כדי שמסר יהיה אמין, חייבת להתקיים התאמה בין המסר לסימן המעביר אותו, כך שהונאה תהיה בלתי משתלמת. במקרים רבים, מטרת המסר היא להפגין את בריאותו או כושרו של פרט מסוים, והסימן מתבטא בצורות שונות של הכבדה, שהיא בלתי כדאית לרמאי, כלומר למי שאינו בריא או כשיר ומנסה להציג את עצמו ככזה (כבמשחק פוקר).
כדי שהסימן יהיה אמין ויקשה על פרט אחר לזייפו, האות צריך להיות יקר מבחינה אבולוציונית ולהקשות על יכולת ההישרדות של הפרט. כך, אם פרט מזייף אות שעלותו גבוהה – כלומר, מפגין תכונה שלמעשה אין לו, ושאינו יכול לעמוד בעלותה, מכיוון שכשירותו המעשית נמוכה – הדבר יעלה לו ביוקר, לעתים עד כדי כישלון בהשגת מזון, בפוריות או בהתחמקות מטורפים.
כך פועל גם עקרון ההכבדה: כשפרט רואה סימן שמכביד על בעליו, הוא מניח שפרט זה כשיר יותר מזולתו, שאינו מצויד בסימן זה.
שיתוף פעולה בין הצבי לזאב או לנמר
אחת הדוגמאות המפורסמות ליישומו של עקרון ההכבדה היא בהסברת התנהגותו של צבי: לא פעם, כשצבי מבחין בטורף, הוא נעמד ומתחיל לרקוע ברגליו ולנבוח, כשהוא מישיר מבט לעבר הסכנה. אם הטורף מתקרב, הצבי מפנה את אחוריו אל הטורף ומתחיל לנתר כלפי מעלה, באמצעות כל ארבע רגליו. קשה להסביר התנהגות זו, המסכנת את הצבי הן בחשיפתו לטורף, שאולי לא היה מודע לקיומו והן בכך שהיא גוזלת ממנו זמן ומאמץ יקרים שהיו יכולים לשמש אותו במנוסתו.
מושבות נמלים
אין דוגמא טובה יותר לשיתוף פעולה בטבע מאשר מושבות נמלים, המחברות גם הן עשרות אלפי פריטים הפועלים יחד למען מטרה משותפת של שרידות בהווה וקיום הזן בעתיד. הנמלים, כסופר אורגניזם משוכלל הפועל כיחידה צבאית התקפתית, וגם הגנתית, מסוגלות לצוד חיות הגדולות במשקלן פי 1000 מכל אחת מהן, וברור שלא היה לאף אחת מהן סיכוי לצוד אותן, ואולי אף להשיג מזון ולהתקיים, אם הן לא היו חיות יחד בלהקה.
המיוחד במושבות הנמלים הוא שלכל נמלה ישנו ברגע נתון תפקיד וישנם הרבה תפקידים במושבה, המון הנלים מבצעות את אותו התפקיד, וכל נמלה מבצעת את התפקיד שלה בנאמנות, כשהיא מבינה שטובת המושבה חשובה לה יותר מבקיום של עצמה.
שבט של סוריקטות
הסוריקטות הן חיות קטנות וחמודת הידועות בזה שהן נוהגות לעמוד על הרגליים האחוריות שלהן והתרומם למלא גובהן כשהן מסתכלות למרחקים במבט חקרני. משמעות השם Suricata מהולנדית הוא "חתול אגמים".
הסוריקטה מצויה במדבר קלהארי בדרום אפריקה. בטבע הסוריקטות חיות בקבוצות שמכילות 20 – 50 פרטים. הנקבה השליטה מתרבה, ממליטה 4 – 6 גורים. משך חייהן בטבע הוא בין 5 ל-15 שנים.
המיוחד בחיה הזו הוא שיתוף הפעולה התוך שבטי. הם מתחלקים בכל ונותנים כבוד לכל חיות הקבוצה. אפילו לפצועים ולמוגבלים הם מחפשים נותנים תפקיד מיוחד של שומרים המזהירים מאויבים המתקרבים .
ב"מחנה" הסוריקטות תמיד יימצא שומר שבמקרה של סכנה מתקרבת יעבור בין חברי השבט ויודיע להם על הסכנה. בכל "מחנה" יש מחילות משותפות, שבהן אפילו "בית שימוש" ציבורי משותף.
עולם הצומח ועוד
שיתוף הפעולה בטבע איננו מצטמצם לעולם החי, בכולל דגים עופות זוחלים ויונקים, אלא הוא קיים בכל מקום, כולל את עולם החיידקים, עולם הפטריות ועולם הצומח.
העצים יודעים לשתף פעולה בצורה שקשה להאמין. הם משוחחים ביניהם ומעבירים מידע על איומים שונים ובכך מאפשרים להתגונן בפני מזיקים, הם אף יודעים להשתתף ההזנה משותפת שלהם, כאשר עץ שהגזע שלו נגדע מואכל על ידי העצים שבסביבתו, ובכך מצליח לשרוד ונשאר בחיים. עץ שנמנע ממנו המגע עם השמש, מקבל מזון מהעץ אשר מסתיר לו את השמש וכד'.
בכלל, עצים מאותה משפחה יודעים להעביר מידע ואף מזון דרך מערכת השורשים המסועפת המשותפת שלהם, וגם שם למשפחה ישנה עדיפות. ויחד עם זאת עוזרים העצים גם לעצים אחרים ממשפחות ומסוגים אחרים, כדי להתגבר על קשיים ומחלות.
לעצים יש גם פעמים רבות שיתוף פעולה עם פטריות אשר מהוות גורם מתווך להעברת מינרלים בין עצים, כשהן גם נהנות מתגמול עבור שירות זה.
. . .והמפתיע ביותר הוא שלאחרונה גם גילו החוקרים כי לוירוסים ולחיידקים קיימים מנגנונים של שיתוף פעולה אשר מאפשרים להם להעביר מידע הדרוש ליכולת השרידות והקיום שלהם בטבע.
סוזן סימארד, חוקרת יערות, חושפת מחקרים חדשים
ידוע על שיתוף פעולה בין עצים מאותו מין, אך כאן גילה מחקר שקיים שיתוף פעולה בין עצים ממין שונה. שבקיץ, עץ הלִיבנֶה שולח יותר פחמן לאַשׁוּחַ מאשר האַשׁוּחַ שולח בחזרה ללִיבנֶה, במיוחד כאשר האַשׁוּחַ היה מוצל. ואז, בניסויים מאוחרים יותר, נמצא גם ההפך, האַשׁוּחַ היה שולח יותר פחמן ללִיבנֶה מאשר הלִיבנֶה היה שולח לאַשׁוּחַ, וזה היה בגלל שהאַשׁוּחַ עדיין התפתח בזמן שהלִיבנֶה היה בשלכת. אז התברר ששני המינים היו תלויים זה בזה, כמו יין ויאנג.
התברר גם שלִיבנה ואַשׁוּחַ הדאגלס שוחחו לא רק בשפת הפחמן אלא גם בחַנקָן וזַרחָן ומים ושלחו ביניהם אותות הגנה וכימיקלים והורמונים והרבה מידע.
העצים מזהים את קרובי המשפחה שלהם. עצי-אם יישבו את קרוביהם עם רשתות מיקוריזה גדולות יותר:
- הם שלחו להם יותר פחמן אל מתחת לפני הקרקע.
- הם אפילו צמצמו את תחרות השורשים שלהם כדי לפנות מקום לילדים שלהם.
- כאשר עצי-אם נפצעים או מתים, הם גם מעבירים מסרים של חוכמה לדור הבא של השתילים.
יערות אינם פשוט רק אוספים של עצים, הם מערכות מורכבות עם רכזות ורשתות שחופפות ומחברות עצים ומאפשרות להם לתקשר, והן מספקות אפיקים למשוב והסתגלות, וזה נותן ליער עמידות. זה בגלל שיש הרבה עצי רכזת והרבה רשתות חופפות.
הדבר הנפלא לגבי יערות כמערכות מורכבות זה שיש להם יכולת מאוד גדולה לריפוי עצמי.
היערן פטר והולבן, חייהם הסודיים של העצים והאינטרנט של היער
העצים מדברים ביניהם, הם מאד חברתיים ולא פועלים לבד ובכל פעולה שהם עושים הם לוקחים בחשבון את העצים האחרים.
יש לעצים ביער משהו הדומה לאינטרנט WWW – Wood Wide Web
הם מזהירים, למשל מחרקים, על ידי שחרור גז, ותשדורות סמי חשמליות, דרך השורשים, בתדר 220 הרץ, ותשדורות אלה מסבירות לעצים מה לעשות כדי להתכונן. תשדורות אלו ניתנות למדידה והחוקרים מודדים, מנתחים וחוקרים אותן.
מה שאנו קוראים לו "עץ" הוא מה שנראה מעל האדמה, אך חלק משמעותי ממנו נמצא מתחת לאדמה.
כפית אחת של אדמת יער יכולה להכיר קילומטרים של מיתרים עדינים של פקעת שורשים.
לעצים יש רגשות, הם מרגישים כאב, יש להם פחד.
גדם עץ זקן ממשיך לחיות כי שורשיו מחוברים לעצים השכנים שלו שמאכילים אותו.
עצים חולים מקבלים עזרה מאחרים בדרכים רבות. הם מפנים להם אור שמש, לדוגמא.
העצים מכירים את הילדים שלהם. עץ האם Mother Tree, , מעוניינת לשמור את העצים הילדים והצאצאים שלה לגדול בקצב נמוך, כך שיגדלו במשך 200 שנה. כאשר מנתקים את האם, העצים בנים גדלים מהר מאד.
יש חברויות של זוגות עצים ששורשיהם מסובכים זה בזה, מאותו מין וגם של מינים שונים, שתומכים זה בזה, וכאשר מת אחד גם השני ימות.
שיתוף פעולה בין חיידקים
ד"ר עידו מגן פרסם בדצמבר 2012, מחקר חדש המגלה שיש חיידקים שמוכנים לתרום חלקים מהקרום שלהם לאחיהם הפצועים, כדי לתקן תאים פגועים ולשפר את הכשירות של האוכלוסייה כולה. זו העדות הראשונה לכך שחיידק מוכן להקריב את משאביו כדי לתקן את חבריו
חיידקים נתפסים לכאורה כיצורים פשוטים ואנוכיים שיודעים רק להתחלק ולבצע כמה פעולות בסיסיות אחרות. מחקר חדש, בניהולו של דניאל וול מאוניברסיטת ויומינג, מגלה אצל זן מסוים שלהם פעילות חברתית מורכבת ואפילו אלטרואיסטית. מתברר שחיידקי קרקע ממשפחת המיקסובקטריה יכולים "לדלל" את הנזק שנגרם לקרום החיצוני של חיידקים אחרים שנפגעו ולחלוק איתם את תוכן הקרום הבריא שלהם.
התופעה הזו מקבילה לריפוי פצע בגוף של יצורים רב-תאיים מורכבים. "כשהגוף נפצע, התאים יכולים לתאם את התפקודים שלהם כדי לרפא את הרקמה הפצועה", אומר וול. החיידקים הללו הם יצורים חברתיים וכוחם טמון במספרם הגדול, שמאפשר להם לפעול בשיתוף פעולה ולבצע התנהגויות מסוימות. שונות מופרזת באוכלוסייה מאיימת על ההתנהגויות הללו ואפשר לתקן אותה על ידי "התגייסות" של התאים הבריאים לטובת אחיהם הפגועים. השונות הזאת יכולה לנבוע מחשיפה של תאים לסביבות שונות בתוך האדמה, או גיל לא אחיד של התאים.
מקרה נוסף שיכול לגרום לתאי מיקסובקטריה לשתף פעולה הוא מחסור תזונתי. במצב כזה הם יוצרים מבנה שעמיד בפני תנאי עקה, שנקרא "גוף הבשלה" ומאפשר רבייה לא מינית.
תאי המיקסובקטריה חייבים להתמודד בסביבתם הטבעית עם גורמים הפוגעים בשלמות התא, אומר וול. "במקום לדאוג רק לעצמם, כמו מיני חיידקים אחרים, התאים הבודדים חוברים יחד כקבוצה כדי לסייע ל"קרוב משפחה" שניזוק. הייחוד שלהם בין החיידקים הוא בכך שיש להם חיים רב-תאיים אמיתיים. החיים האלה הרמוניים יותר מהחיים של חד-תאיים השונים זה מזה, ואנו חושבים ששיתוף הקרום החיצוני הוא מה שמאפשר את זה".
מדידת CCMM
מודל שפותח במעגל תנופה ויודע למדוד בשלות ארגון לשיתופי פעולה
מקדמי שיתוף
ניתוח הדברים שמקדמים אותנו, לעומת מה שמרחיק אותנו מכל שיתוף פעולה.
בחירת שותפים
איך לאתר ולבחור שותפים מתאימים, ברמה הארגונית וגם ברמה האישית.
דוגמאות מהטבע
השראה מהטבע להתנהגות החי והצומה לקידום שיתוף פעולה.